הצעת החוק 3002/26 קובעת את הכללים לניקיון מרעות באזורי חקלאות מוצלחים, מגדירה הצהרה סביבתית של מגדלי חקלאות ומגדירה גבולות לפעילות של גופים סביבתיים.
החוק מגדיר ניקיון של מרעה כניהול של צמחייה משנית באזור שכבר תפלו, כלומר, ללא כריתת עצים או הסרת צמחייה מקומית.
ניקיון של מרעות עשוי להתבצע ללא אישור סביבתי מוקדם במקרים הבאים, אשר הם משלימים:
- אזור חקלאי מוצב כבר נעשה לגידול או להרדיה;
- הצמחייה הקיימת תהיה בעיקר צמחייה משנית או פולשנית (לא להיות יער מקורי);
- לא תהיה צמחייה ראשונית או שלב מתקדם של ריפוי טבעי;
- לא יהיה מעל שמורת טבע או אזור שימור קבוע;
- תהיה המשכיות של פעילות חקלאית-הרדית;
- הנכס יישאר בשימוש למטרות זהות;
- לא יהיה פינוי של צמחייה מקורית ולא הרחבת שטח ייצור;
הצהרת סביבה עצמית
בהתאם להצעה, הבעלים יוכל לבצע את ניקוי השטח לגידול בהצהרת סביבה עצמית ולהתחיל מיד בניהול. ההצהרה עצמית צריכה לכלול את זיהוי הנכס, מפה גיאוגרפית ורישום במרשם הסביבתי החקלאי (CAR).
הביקורת לאחר הניקוי תהיה אופציונלית והניתוח הטכני יכול להתבצע רק במקרה של חשד להפרה. ההצהרה העצמית תאושר באופן אוטומטי אם הגופים הסביבתיים לא יביעו עמדה תוך 90 ימים מרגע הפעולה.
הטקסט אוסר על גופים סביבתיים לדרוש רישיון או אישור מראש ולחילוט סנקציות או חסימות ללא ביצוע ביקורת טכנית במקום.
קריטריונים אובייקטיביים
מחבר הפרויקט, חבר הפרלמנט ז'וזה מדירס (PL-MT), טוען שחוסר בקריטריונים אובייקטיביים לניקוי שטחי מרעה גורם לכך שהפעולה מטופלת בצורה שגויה כהריסה בלתי חוקית על ידי הרשויות.
"ניקוי שטחי מרעה באזור מיושן אינו מהווה הריסה, אלא ניהול חקלאי של תחזוקה, הכרחי לשמירה על הפעילות הכלכלית ולשיקום אזורים שכבר מנוצלים", הסביר.
שלבים הבאים
ההצעה תטופל, ב-מאפיין סופיעל ידי ועדת החקלאות, החקלאות, אספקה ופיתוח אזורי, ועדת הסביבה והפיתוח בר קיימא, ועדת החוקה, המשפט והאזרחות.
כדי להפוך לחוק, הטקסט חייב לקבל אישור מהקומית ומהסנאט.